ג’ינג’ים הם תמיד הילדים הכי בלגניסטים, פזורים ומשעשעים והם תמיד יוצאי הדופן והמיוחדים במראה, באופי ובהתנהלות והדבר נכון לאורך כל חייהם, לטוב ולרע, לחיוב ולשלילה. מה הקשר למאמר על תבלינים? ובכן, גם לתבלינים יש אופי וצורות התנהלות והתנהגות הנובעות ממקורם, ממראם ומצבעם ואין נכון יותר מאשר להביט על הג’ינג’ר, אותו תבלין אדמדם- כתמתם שעל שמו, דרך אגב, קרויים כל הג’ינג’ים בעולם, ולהבחין בחריפות, בפיקנטיות, בעוצמה שלו הן כשורש והן כתבלין.
מתכוני ג’ינג’ר מצטיינים בדומיננטיות של חומר הגלם המרכזי מכיוון שלג’ינג’ר עצמו ישנה נוכחות לא קטנה בעצמו ועל מנת להותיר את התבלין ברקע, שם מקומו הטבעי, נהוג להשתמש בו במיני מתכונים ומנות בהן הוא יספק את התוספת הנחשקת והרצויה, אך לא ישתלט לחלוטין על חומר הגלם, ויהיו אלו דגים, בשרים או אפילו טופו צמחוני.
הג’ינג’ר, זנגוויל בשמו העברי, הוא תבלין יעיל ביותר לשם תחזוקת ותפעול מערכת העיכול וגם נבחן כאפקטיבי כאנטי מחמצן וכבעל השפעה משמעותית על צמצום הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, סרטן שנחשב לקשה מאוד לאבחון מוקדם ולמורכב מאוד לטיפול ולהחלמה. לג’ינג’ר ערכים קלוריים נמוכים מאוד ולחילופין, בכמות קטנה מאוד ממנו יש ערכים תזונתיים מגוונים וחיוניים דוגמת חלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמין C ועוד ויטמינים ומינרלים אשר הופכים אותו לבריא, למחסן טבעי ולבעל השפעה משמעותית על מערכות חיוניות רבות בגופנו.
ניתן למצוא הרבה מאוד מתכונים המשלבים את תבלין הג’ינג’ר ומומלץ, בעיקר למי שאוהב את האוכל שלו חריף, פיקנטי או בעל תבלון מיוחד ומעניין, לגלות את התכונות הקולינאריות של הג’ינג’ר ולראות כמה ג’ינג’יות יש לכל מנה ולכל מתכון בהם הוא משולב. והעיקר? שיהיה לבריאות.