מהי תורה שבעל פה?
מה יחסה לתורה שבכתב?
מה עניינה?
מה התחדש בזמנו של רבי?
מה התחדש בזמנו של רבינא ורב אשי?
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלֹקיכֶם” (ויקרא כג, לט – מג).
אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה. (ויקרא כו, מו)
“והתורות”- מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, אחת בכתב ואחת בע”פ.
“בהר סיני”-מלמד שכל התורה: הלכותיה ודקדוקיה ופירושיה ניתנו ע”י משה מסיני.
(מדרש תורת כהנים על ויקרא כו’,מו’)
ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה” (שמות כד’/יב’)
כל המצוות שניתנו לו למשה בהר סיני – בפרושן ניתנו, שנאמר: “ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצווה”.
“תורה”- זו תורה שבכתב, “מצווה”- זו פירושה.
וציונו לעשות התורה עפ”י המצווה, ומצוה זו היא הנקראת תושבע”פ…”
(הרמב”ם, הקדמה למשנה תורה)
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלֹקיכֶם” (ויקרא כג, לט – מג).
האם מהפסוק הבא אפשר לדעת מה עושים בסוכות או איך עושים סוכה?
אלו דברים אנו עושים בסוכות שאי אפשר לדעת מקריאת הפסוק?
היכן נמצאים התשובות לשאלות אלו?
איך התשובות לשאלות אלו ידועות?
אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה. (ויקרא כו, מו)
“והתורות”- מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, אחת בכתב ואחת בע”פ.
“בהר סיני”-מלמד שכל התורה: הלכותיה ודקדוקיה ופירושיה ניתנו ע”י משה מסיני. (מדרש תורת כהנים על ויקרא כו’,מו’)
למה לא ניתנה התורה כולה בכתב?
ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה” (שמות כד’/יב’)
כל המצוות שניתנו לו למשה בהר סיני – בפרושן ניתנו, שנאמר: “ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצווה”.
“תורה”- זו תורה שבכתב, “מצווה”- זו פירושה.
וציונו לעשות התורה עפ”י המצווה, ומצוה זו היא הנקראת תושבע”פ…”
(הרמב”ם, הקדמה למשנה תורה)
כל המצות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. תורה זו תורה שבכתב. והמצוה זו פירושה. וצונו לעשות התורה על פי המצוה. ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה. כל התורה כתבה משה רבינו קודם שימות בכתב ידו. ונתן ספר לכל שבט ושבט וספר אחד נתנהו בארון לעד… והמצוה שהיא פירוש התורה לא כתבה אלא צווה בה לזקנים וליהושע ולשאר כל ישראל. שנאמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות וגו’. ומפני זה נקראת תורה שבעל פה.
- הגדר על פי הרמב”ם:
התורה:_______________________________________________________________________________
המצווה:_______________________________________________________________________________
- לפני מותו כתב משה רבינו את כל התורה בכתב ידו ונתן ספר לכל שבט ושבט. כיצד העביר את ה”מצווה”?
____________________________________________________________________________________
אף על פי שלא נכתבה תורה שבעל פה למדה משה רבינו כולה בבית דינו לשבעים זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע שלשתן קבלו ממשה. וליהושע שהוא תלמידו של משה רבינו מסר תורה שבעל פה וצוהו עליה. וכן יהושע כל ימי חייו למד על פה. וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עלי מן הזקנים ומפינחס. ושמואל קיבל מעלי ובית דינו. ודוד קיבל משמואל ובית דינו… ואליהו קיבל מאחיה השילוני ובית דינו. ואלישע קיבל מאליהו ובית דינו… ועזרא ובית דינו קיבלו מברוך בן נריה ובית דינו. בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה והם חגי זכריה ומלאכי דניאל וחנניה ומישאל ועזריה ונחמיה בן חכליה ומרדכי בלשן וזרובבל והרבה חכמים עמהם תשלום מאה ועשרים זקנים. האחרון מהם הוא שמעון הצדיק והוא היה מכלל המאה ועשרים…
אנטיגנוס איש סוכו ובית דינו קיבלו משמעון הצדיק ובית דינו. ויוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים ובית דינם קיבלו מאנטיגנוס ובית דינו. ויהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי ובית דינם קבלו מיוסי בן יועזר ויוסף בן יוחנן ובית דינם… רבן גמליאל הזקן קיבל מרבן שמעון אביו בנו של הלל הזקן. ורבן שמעון בנו קבל ממנו ורבן גמליאל בנו קבל ממנו ורבן שמעון בנו קיבל ממנו ור’ יהודה בנו של רבן שמעון (= רבי יהודה הנשיא) זהו הנקרא רבינו הקדוש והוא קיבל מאביו ומר’ אלעזר בן שמוע ומר’ שמעון חביריו.
- תאר כיצד העביר משה את התורה שבעל פה, שקיבל בהר סיני, לעם ישראל.
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
- הרמב”ם מתאר בפירוט את סדר העברת התורה שבעל פה מדור לדור. נסה לשער מדוע.
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
- עיין ברמב”ם- מיהם אנשי כנסת הגדולה? _________________________________
___________________________________________________________________
- מי נקרא בפי הרמב”ם “רבינו הקדוש”?___________________________________
_______________________________________________
השם ‘תנא’ נגזר מהשורש הארמי תני שתרגומו בעברית משנן כלומר מישהו החוזר על דברים שלמד מפי רבותיו.
תקופת התנאים מתחילה מתלמידי הלל ושמאי שהיו אחרוני תקופת הזוגות (המופיעים בפרק א’ באבות.
הזוגות היו בזמן המקדש אחד היה נשיא והשני אב בית הדין.
רבי יוסי בן יועזר איש צרידה ורבי יוסי בן יוחנן איש ירושלים היו בתקופת גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים,
והלל ושמאי היו בתקופת הורדוס.
בתחילה למדו תורה שבע”פ יחד עם תורה שבכתב בדרך המדרש.
לאחר מכן עברו ללימוד בדרך המשנה עקב ריבוי מקומות בו עוסקים בעניין וסידור וסגנון הדברים באופן המקל על הזכרון לפי נושא ובסדר ענייני.
הדבר נדרש גם עקב ריבוי מקורות שלא היתה להם זיקה לפסוק.
למנשל גזרות ותקנות.
דוגמא לגזרה: לא לשתות חלב שחלב גוי מחשש שמא ערבב בו חלב בהמה טמאה.
דוגמא נוספת: לא לשתות יין שנגע בו גוי – כדי שלא תהיה תהקרבות לגויים כדי שלא יבואו להתחתן עימם.
תקנות: תקנו שיראו בתורה כל שני וחמישי כדי שלא יעברו שלושה ימים ללא לימוד תורה שבכתב בציבור.
בתקופת חורבן בית שני היה רבן יוחנן בן זכאי. הוא שהיה מראשי הסנהדרין סיכם עם הרומאים שיוכל להקים מרכז רוחני ביבנה. חכמי ישראל סיכמו שהמרכז יוכל לעשות חלק מהדברים שהיו נעשים בסנהדרין.
רבן יוחנן תיקן דברים שונים שיעשו לזכר המקדש ושיעשו דברים שונים שמצוות שהיו במקדש לא יבוטלו
אחרי דורו של רבי יהודה הנשיא מתילה תקופת האמוראים .
היה משבר גדול עקב הפסד במרד בר כוכבא שלוותה בסדרתגזרות לאחר מכן החלה תקופה חדשה ששיאה היתה בפריחה רוחנית בדורו של רבי יהודה הנשיא שכונה ‘רבי’.
עוד בדורו כונה רבינו הקדוש. ובמשך הדורות כונה רבי
הוא נולד בתקופת הגזרות סביב מרד בר כוכבא. רבי למד אצל אביו ואחר כך הסתובב בבתי מדרש שלתלמידי רבי עקיבא וכך קלט מסורות שונות ודרכי לימוד שונים.
רבינו הקדוש חיבר המשנה. ומימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה. אלא בכל דור ודור ראש בית דין או נביא שהיה באותו הדור כותב לעצמו זכרון השמועות ששמע מרבותיו והוא מלמד על פה ברבים. וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כחו מביאור התורה ומהלכותיה כמו ששמע. ומדברים שנתחדשו בכל דור ודור בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במדה משלש עשרה מדות והסכימו עליהם בית דין הגדול. וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים וכל הביאורים והפירושים ששמעו ממשה רבינו ושלמדו בית דין שבכל דור ודור בכל התורה כולה וחיבר מהכל ספר המשנה…
- מהי תרומתו של רבי יהודה הנשיא להעברת התורה שבעל פה? מה היה עד אז, ומה הוא עשה?
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה. לפי שראה שתלמידים מתמעטין והולכין והצרות מתחדשות ובאות ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת. וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות. חיבר חיבור אחד. להיות ביד כולם כדי שילמדוהו במהרה ולא ישכח. וישב כל ימיו הוא ובית דינו ולִמדו המשנה ברבים.
- מה הביא את רבי יהודה הנשיא לכתוב את המשנה?
____________________________________________________________________________________
לאחר חתימת המשנה- המשיכה התורה שבעל פה לעבור מדור לדור- מרב לתלמיד. חכמי הגמרא- האמוראים למדו את המשנה, דנו בה, ביארו אותה, והמשיכו ללמוד ולחדש חידושים בתורה שבעל פה.
הגמרא- נחלקת לשניים- התלמוד הבבלי שנוצר בבבל, והתלמוד הירושלמי שנוצר בארץ ישראל.
וענין שני הגמרות הוא פירוש דברי המשניות וביאור עמקותיה ודברים שנתחדשו בכל בית דין ובית דין מימות רבינו הקדוש ועד חיבור הגמרא.
ומשני הגמרות… מכולם יתבאר האסור והמותר הטמא והטהור החיוב והפטור הפסול והכשר כמו שהעתיקו איש מפי איש מפי משה רבינו מסיני:
גם יתבאר מהם דברים שגזרו חכמים ונביאים שבכל דור ודור לעשות סייג לתורה כמו ששמעו ממשה בפירוש. שנאמר ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. וכן יתבאר מהם המנהגות והתקנות שהתקינו או שנהגו בכל דור ודור כמו שראו בית דין של אותו הדור. לפי שאסור לסור מהם שנאמר לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. וכן משפטים ודינים מופלאים שלא קיבלום ממשה ודנו בהם בית דין של אותו הדור במדות שהתורה נדרשת בהן. ופסקו אותם הזקנים וגמרו שהדין כך הוא. הכל חיבר רב אשי בגמרא מימות משה ועד ימיו.
- מה מכילה הגמרא?___________________________________________________________________
נמצא רבינא ורב אשי וחבריהם. סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה. ושגזרו גזירות והתקינו התקנות והנהיגו מנהגות ופשטה גזירתם ותקנתם ומנהגותם בכל ישראל בכל מקומות מושבותם. ואחר בית דין של רב אשי שחבר הגמרא וגמרו בימי בנו נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר… ונתמעט תלמוד תורה ולא נכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם אלא מתקבצים יחידים… ועוסקין בתורה ומבינים בחיבורי החכמים כולם ויודעים מהם דרך המשפט היאך הוא. וכל בית דין שעמד אחר הגמרא בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו או לבני מדינות רבות לא פשטו מעשיו בכל ישראל מפני רחוק מושבותיהם ושבוש הדרכים. והיות בית דין של אותה המדינה יחידים ובית דין הגדול של שבעים ואחד בטל… לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג כמנהג מדינה האחרת. ואין אומרים לבית דין זה לגזור גזירה שגזרה בית דין אחר במדינתו… ודברים הללו בדינים גזירות ותקנות ומנהגות שנתחדשו אחר חיבור הגמרא. אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם. הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל.
- מה ההבדל בין הלכה שנפסקה בגמרא להלכה שנפסקה לאחר חתימת הגמרא?
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
- מדוע יש לנו כיום מנהגים שונים בין העדות השונות?
_________________________________________________________________________________
- מדוע מה שנכתב בגמרא מחייב את כל עם ישראל?___________________________________________
נמצא מרב אשי עד משה רבינו עליו השלום ארבעים דורות ואלו הן: (א) רב אשי מרבא. (ב) ורבא מרבה. (ג) ורבה מרב הונא. (ד) ורב הונא מר’ יוחנן ורב ושמואל. (ה) ורבי יוחנן ורב ושמואל מרבינו הקדוש. (ו) ורבינו הקדוש מרבי שמעון אביו. (ז) ורבי שמעון מרבן גמליאל אביו.(ח) ורבן גמליאל מרבן שמעון אביו. (ט) ורבן שמעון מרבן גמליאל הזקן אביו. (י) ורבן גמליאל הזקן מרבן שמעון אביו. (יא) ור’ שמעון מהלל אביו ושמאי. (יב) והלל ושמאי משמעיה ואבטליון. (יג) ושמעיה ואבטליון מיהודה ושמעון. (יד) ויהודה ושמעון מיהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי. (טו) ויהושע ונתאי מיוסי בן יועזר ויוסף בן יוחנן. (טז) ויוסי בן יועזר ויוסף בן יוחנן מאנטיגנוס. (יז) ואנטיגנוס משמעון הצדיק.(יח) ושמעון הצדיק מעזרא. (יט) ועזרא מברוך. (כ) וברוך מירמיה. (כא) וירמיה מצפניה. (כב) וצפניה מחבקוק. (כג) וחבקוק מנחום. (כד) ונחום מיואל. (כה) ויואל ממיכה. (כו) ומיכה מישעיה. (כז) וישעיה מעמוס. (כח) ועמוס מהושע. (כט) והושע מזכריה. (ל) וזכריה מיהוידע. (לא) ויהוידע מאלישע. (לב) ואלישע מאליהו. (לג) ואליהו מאחיה. (לד) ואחיה מדוד. (לה) ודוד משמואל. (לו) ושמואל מעלי. (לז) ועלי מפנחס. (לח) ופנחס מיהושע. (לט) ויהושע ממשה רבינו. (מ) ומשה רבינו מפי הגבורה. נמצא שכולם מה’ אלהי ישראל: