פיצוי על שימוע שלא כדין

העובדות: התובעת הועסקה ע’י הנתבעת בתפקיד של מזכירת עמותת ‘הפועל’ בפתח תקווה ופוטרה; לטענתה – משיקולים פוליטיים ואישיים ולטענת הנתבעת לרגל פיטורי צמצום. התובעת טענה שלא ידעה שפוטרה, וכי לא הוזמנה לשימוע. הנתבעת טוענת שנשלח לתובעת מכתב פיטורים, וכי הייתה רשאית להתייצב בפני ועדת ערר, שדינה כועדת שימוע, ואכן מזכיר מועצת הפועלים טען בפני הוועדה בשמה.

בית הדין האזורי קבע שהתובעת ידעה שפוטרה, ואין בעובדה שלא פנתה לבית הדואר לקבל את מכתב הפיטורים בכדי להועיל לה. עוד קבע בית הדין, שהוכח שהפיטורים היו פיטורי צמצום, וכי המעביד רשאי לבחור כמועמדים לפיטורים ‘מאלה שהוא רואה בהם כמי שאינם מקדמים את מטרותיו המוצהרות של מפעלו’. יחד עם זאת נשים קבע בית הדין שהפיטורים נעשו בצורה בלתי הוגנת. על המעביד, בייחוד בגוף דו-מהותי כמו ההסתדרות, ‘לדאוג פרטנית’ שהעובד יוזמן לשימוע, גם שעה שמדובר בפיטורי צמצום, ואחרי שהורכבה רשימת המפוטרים (עע 1268/01 החברה הממשלתית למדליות בע’מ נ’ רחל כהן, עבודה ארצי, כרך לג (1), 39), ואין להסתפק בזכות הפורמלית לבקש להופיע בפני ועדת עררים. בית הדין חייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגובה של שמונה משכורות.