אביב חיי אדם, בדמי ימיו או בשלהי בגרותו.
משפטים השגורים בפינו כמעט מדי יום- אך האם נתנו דעתנו באמת למהותם?
אנו לקראת עונת האביב, העונה בה הטבע מחיר לאדם בעבור השקעתו, עונה נהנה האדם מיפי התפרחת, מירוק הלבלבוב ומן ההכנות לעת קציר למען יאכל לחמו.
אם כך מהו אביב חיים?
אביב חיים, כבטבע, הוא העת בה הגיע זמנו של אדם להתרווח וליהנות מפרי עמלו. השקעתו של אדם בזולתו, בבן או בבת זוגו, את הפרי יקטוף לאחר מכן.
האם ייתכן מצב בו יחווה אדם אביב כל ימיו? האם אפשרי ליצור מצב אופוריסטי זה?
אלה מעט מן השאלות העולות במוחי ואותן אבקש לשתף אתכן ואתכם.
משך מהלכי חייו חווה האדם עליות ומורדות, ישנן תקופות, ימים או רגעים של מאבק ואלה של רווחה.
לדעתי אין נפרדים אלה מאלה, אלא מה- לרוב מתקשה האדם לנהל או להיות מעורב במחלוקת ולעתים רבות מוצא עצמו נמנע מראש מכל אלה משום ש:-
לא יאבד את היקר לו, ייקלע למצב ללא מוצא, לא נעים כלפי האחר, בונה תסריט מראש ומחליט בעבור האחר…. וכן הלאה.
על האדם לעמוד על דעתו, להקשיב לאחר ולהפנים את המתאים לו. אין להימנע מדיון או שיחה בנושא שנדמה כי הוא מחלוקת בחיי הזוגיות, להיפך, ההימנעות לעתים מתפרשת כזלזול באינטליגנציה של האחר והתוצאות קשות ביותר.
אם כך, עלינו ללמוד לשוחח, עלינו ללמוד לכבד את דעת האחר ולהבהיר את דעתנו ולפעול על פי צו ליבנו, ובעיקר- עלינו לשדר ולהעביר מסר אחד ברור- לא אפגע ולא אעשה לך לעולם את מה שאבקש כי לא תעשה לי.
לצערי רבים ביננו אינם יודעים תרבות חיים מהי, תרבות חיים מתחילה בתרבות דיבור ושיחה, אין ספק כי הילד חשוף מינקות לרעשים סביבתיים כדגומת- סדרות טלוויזיה בהן השיחה מתנהלת בדציבלים של מכונה חורקת, מלווה בקולות רקע של צעקות. מכאן סלולה הדרך לחצר גן הילדים ומשם לבית הספר ועל אחת וכמה לאוטובוס בטיול השנתי.
אנו בהחלט משמיעים את דברינו, אך האם מישהו שומע אותם? אולי כן, אך אין מקשיב.
מחלוקות רבות היו נמנעות מלכתחילה אם היינו מלמדים את עצמנו לנהל שיחה, מערכות מערכות זוגיות רבות היו ניצלות אם ידענו לומר את שעל ליבנו ללא מורא.
אם כך, אביב חיינו הוא בעצם תוצר השקעתנו במשך השנים, מכלול הלקחים שלמדנו והפקנו, אך אם היינו נמנעים מהם אם היינו מגיעים לאביב? או חיים באביב תמידי, שהוא לדעתי בלתי אפשרי.
אין אביב תמידי חברותיי וחבריי, לא נוכל לדעת מהו אם לא נחווה את האחר, אל לנו לחשוש מאובדן יקירנו בשל מחלוקת וזאת משום שאם ירצה להשקיע במערכת לא יברח מאיתנו בשל מחלוקת אלא ינסה לגשר ולהגיע לפשרה ואם יברח- אין הוא ראוי לנו.
בל נשכח שלקראת העלאת נושא, רגשי או ראציונלי, לדיון יש להתחשב בעיתוי ובנסיבות הסביבתיות.
אז המלצתי- היו גלויים, כנים ראשית עם עצמכם ולאחר מכן עם זולתכם, למדו לומר מה עושה לכם טוב ומה לא, למדו ללמוד את האחר והוליכו זה את זו, זה את זה, זו את זו בנתיבי החיים לקראת האביב.