רבות נכתב על משבר הסאב-פריים האימתני שהיכה את כלכלת ארה”ב. הצד המדובר יותר במשבר הינו תוצאותיו, אשר השלכותיהן על שוק המשכנתאות והדיור החלו לתת אותותיהן בסוף שנת 2006. בתקופה זו שנתפסת בעיני רבים מהפרשנים כתקופת השבר של השוק, חלה עליה תלולה בשיעור אי העמידה בתשלומי לווים, ובמספר העיקולים לנכסים של לווי סאב-פריים. תקופה ומגמה זו גרמה לפשיטת רגל המונית של כ 100 חברות שעסקו במתן הלוואות, לרבות New Century Financial Corporation אשר לפנים למשבר זה, היתה החברה השנייה בגודלה בתחום בארה”ב. כישלונן של חברות אלו גרר ירידות מחירים דרסטיות לבטוחות בשוק מגובה הביטחונות למשכנתאות, בהיקף שוק של מעל 6 טריליון דולר. תהליך זה שלעצמו, יצר איום כבד על שוק הדיור בארה”ב ואף על כלכלתה של המדינה כולה. משבר זה עדיין בעיצומו, אך מירב תשומת הלב הופנתה אל המספרים והסטטיסטיקות ואל קריסת גופים פיננסיים גודלים. הדרך בה מתמודדת הרשות המחוקקת האמריקאית עם הבעיות שהביאו למשבר נדחקה לשוליים בסיקור התקשורתי. לאחר סקירת רקע קצרה של משבר הסאב-פריים אתייחס לזוית זו.

אז מי הם בעצם לווי הסאב-פריים?

לווי הסאב-פריים הינם לווים אשר הגדרתית אינם עונים על דרישות שוק הפריים, או במילים אחרות – לווים שהסיכוי שיעמדו בתשלומי ההחזר נמוך יותר. הקריטריונים לאפיון הלווים המסוכנים רבים, בעיקר היסטוריה כגון איחורים בתשלומי הלוואות קיימות, היסטוריה של פשיטת רגל או עיקולי נכסים בעבר ועוד. השימושים עבור ההלוואות יכולים להיות למימון רכישת בית, רכב או מטרות צריכה פרטית אחרות לרבות החזר כנגד חיוב כרטיסי אשראי בריבית גבוהה. ככל ששיעור הריבית בארה”ב ירד, כך גברה כדאיות הלווים לקחת כסף “זול” ללא סיכון ממשי מצידם לכאורה, כאשר הנכסים שרכשו בהלוואות גובו בביטחונות ע”י הנכסים עצמם.

מה קרה במשבר הסאב-פריים?

כל עוד השוק התנהל כשורה, הלווים המסוכנים יותר עמדו בהתחייבותיהם ושיעור אי העמידה בהחזרים לרבות עיקולים, התנהל בדומה לרמות כלל האוכלוסייה. עם פריצת המשבר התהפכה התמונה על פיה: בנתונים יבשים היוו לווי הסאב-פריים ברבעון השלישי של 2007 כ 6.8% מסך הלווים של משכנתאות בריבית משתנה, וכ 6.3% מסך הלווים של משכנתאות בריבית קבועה. בפועל, היתה קבוצה זאת אחראית על למעלה מ 40% ו 12% מהעיקולים מקרב כלל הלווים בסוגי משכנתאות אלו בהתאמה.
תוצאה נוספת מהותית של משבר הסאב-פריים היתה דווקא על הכלכלה הריאלית, אצל מגוון עסקים ברי קיימא מן השורה בכל העולם.
כחטא של המערכת הפיננסית האמריקנית והיעדר רגולציה מתאימה, נולדו מגוון מכשירים רב של מוצרים פיננסיים, שניבנו על בסיס תזרימי המזומנים אותם היו אמורות הלוואות הסאב-פריים לייצר. התהליך הלך והתעצם, ובתי ההשקעות שארזו מוצרים פיננסיים מתוחכמים, באריזות שאת תוכנן לא הבינו אפילו רבים ממנהלי גופי ההשקעות המכובדים בעולם בעצמם, שווקו לכל דורש.
עם קריסת שוק הסאב-פריים הפכו המכשירים הללו למוצרים רעילים במאזניהם של מוסדות פיננסיים ומשקיעים רבים בעולם. פועל יוצא של חדלות הפירעון של מספר לווים כה רב, נפילת וקריסת מלווים ומספר העיקולים הרב בשוק השליך באופן מיידי על אותם “מוצרים פיננסיים”, אשר ערכם הריאלי לא היה ברור כלל פתאום. אי וודאות אצל בנקי ההשקעות והמוסדות הפיננסיים הינה מתכון בטוח ליצירת החמרה בתנאי הפעילות בתחום. הפרנויה ששררה בשווקים בשילוב אי הוודאות חילחלה למוסדות פיננסיים בכל העולם. אלו נדרשו לשערך את מצבת הנכסים שלהם ולהתאים את מאזניהם למציאות החדשה, ובהתאם חלה הקטנה מיידית של כמות הכסף שמוסדות פיננסיים שיחררו לפעילות שוטפת של הלוואות ומימון – גם לעסקים. חברות תעשייתיות ואחרות שהיו חברות בריאות וברות קיימה, נאלצו להתמודד עם מציאות שוק אשראי קשה בהרבה ממה שהורגלו, ולעיתים עד כדי חדלות פירעון וקריסה.

סיכום

שוק הנדל”ן הינו נדבך מרכזי בפעילות ריאלית של כל כלכלה באשר היא. כשלי שוק שונים קיימים בכל מדינה. רגולציית יתר יכולה “לחנוק” שוק, ראה ערך משך קבלת היתרים בישראל ודרך הייסורים הנדרשת פה לשם קבלת היתר. מנגד, רגולציית חסר שאינה מטפלת בכשלי שוק מובנים כגון תפקידם ועצמאותם של גופי שמאות הפועלים בשוק ההלוואות בארה”ב, עלולה להתברר כהרסנית.
כמו בכל משבר, מידת היכולת של השוק עצמו, הפעילים בו והאחראים על התנהלותו בעבר ובעתיד לקבל החלטות על התנהלות טובה ונכונה יותר בעתיד, תקבע האם השוק ייצא מחוזק מהמשבר, ומתי.
לווי הסאב-פריים, אשר היוו בוודאי רעה חולה בבסיס הכשל בשוק הדיור האמריקני בשנים האחרונות, לא היו הסיבה היחידה למשבר הנוכחי. צעדיה הנוכחיים של ארה”ב בבניית תוכנית ההבראה למשק האמריקני, מיועדות למזער את הנזק שגרם המשבר.
תוצאות הפעילות של הממשל במגזר הדיור ובמגזר הפיננסי, ומידת ההתאוששות של שוק הדיור בארה”ב, יראו בשנים הקרובות מה הייתה מידת הנזק בפועל של תחום הסאב-פריים. במקביל לתהליך ההבראה של השווקים צפויה התייחסות בחקיקה פדרלית וברמת המדינות, לבניית רגולציה וחקיקה הרתעתית כדי לסייע במניעת משבר שכזה בעתיד.