או: מעורבות בקשר בין-זוגי אלים
אלימות במשפחה היא תופעה נפוצה המופיעה בכל שכבות האוכלוסיה, בלא הבדל מעמד, מוצא, מין או דת. אלימות זו הורסת את המשפחה. היא פוגעת בנפש, לא פחות מאשר בגוף. היא פוגעת גם בילדים במשפחה ותוצאותיה ניכרות בכל שלבי החיים.
מטרת הטיפול איננה לפרק משפחה או להשאירה ביחד. מטרת הטיפול הינה לאפשר לכל אחד מבני המשפחה לחיות בשלום וברווחה, אם כחלק מהמשפחה ואם כאינדיבידואל. לכן הטיפול יתמקד בהפסקת דפוסי התנהגות פוגעים, כמו גם בחיזוק היכולת להגנה עצמית, פיזית ונפשית.
אלימות (כל אלימות) היא שימוש בכח, מכל סוג שהוא המופעל על אדם בניגוד לרצונו. האלימות הבין-זוגית מתחלקת לכמה סוגים עיקריים:
1) אלימות פיסית: הפעלת כח תוך שימוש בכח פיזי, הן על ידי הגוף והן באמצעות חפצים.
גוף – צביטה, חבטה, מכה, משיכה, דחיפה, סטירה, צ’פחה, יריקה, משיכה בשיער, אגרוף, חניקה, פציעה ועוד.
חפצים – טריקת דלת עזה, ניפוץ חפצים, זריקת חפצים, חבלה במכשירים (טלפון, מחשב, מכונת כביסה, רכב ועוד), כיבוי חשמל, סגירת גז ומים, מניעת שימוש בטלפון, חיטוט בחפצים אישיים, חבלה בחפצים אישיים (נירות, לבוש, איפור, כלי עבודה), חסימת מעבר חופשי ועוד.
2) אלימות מילולית: שימוש באיום על ידי מלים
תזהר/י ממני, אני אכה אותך, אשרוף את הבית, אאשפז אותך, אמרר את חייך, אקבור אותך, סופך יהיה כמו ההוא בטלויזיה, אני אגמור אותך, זה הסוף שלך, אני אהרוג אותך, אני כבר אראה לך מה זה, ארצח אותך, אשלח אותך לגיהנום/גן עדן/ בית קברות, אשלח אליך אנשים שיעשו את העבודה, אתנקם בך ועוד.
3) אלימות נפשית
העלבות, השפלות, כינויי גנאי, הגבלות, איסורים, חקירות ,מעקבים, טענות, האשמות, התעלמות, שתיקות, בידוד וניתוק מחברה, ממשפחה ומידידים.
לאלימות נפשית מתלווים עם הזמן גם סימנים גופניים: בלבול, חולשה, עייפות, חוסר תאבון, חוסר שמחת חיים, דכאון, כאבי ראש, כאבים שונים בגוף, לחץ דם, סוכר בדם, אובדן זכרון ועוד.
אלימות זו מצטברת וניכרת יותר ויותר ככל שהיא נמשכת לאורך זמן.
4) אלימות מינית
קיום יחסי מין בכח, בזמן, באופן ובתדירות המנוגדים לרצון בן/בת הזוג (גם כשהם נשואים זה לזו). לגבי סוג אלימות זה קיימת החמרה יתרה בחוק.
5) אלימות כלכלית
מניעת אפשרות לקיום כלכלי: שלילת כספים, הקצבת סכומים שאינם מספקים את הצרכים הבסיסיים, מניעת גישה לכסף, שליטה בלעדית על כספי המשפחה.
6) בידוד והחלשה חברתית
מניעת אפשרות לקיום וליצירת קשרים חברתיים: מניעת יציאה מהבית לעבודה או/ו ללימודים, מניעת קשרי משפחה, שכנות וקשרים חברתיים, שלילת אמצעי ניידות (שימוש ברכב המשפחה).