חלמתי חלום – חלום משוגע,

חלמתי לרגע ש….אני שוב ילדה

הרגשתי איך אבא שלי מלטף את ידי

ומבטיח שהוא כאן – ואת הירח  יוריד בשבילי..

חלמתי כיצד ישבנו וראינו ביחד  סרטים

ואכלנו במבה גדולה של אוסם ,

כשעוד לא היו שקיות מניילונים מרשרשים.

חלמתי איך הוא לוקח אותי לטיול בכינרת

וקושר סביב האוהל סירים עם חוט דייגים,

ואומר לי במבט ממש רציני –

שזה יבהיל את כל הגנבים.

חלמתי שהוא ממש קרוב – קרוב שאפשר לגעת,

ואז חלמתי איך תמיד חיבקתי אותו כמו משוגעת.

והתעוררתי והבנתי שהוא כבר לא כאן,

ומשום מה עדיין חייכתי למרות שהלך מזמן.

חייכתי למרות שהותיר המון הבטחות מאחור,

אבל ויתר כשידע שמצאתי את הגבר שעליי ישמור.

לא כעסתי, רק הבנתי שחלמתי זכרונות,

שזאת המתנה הכי גדולה שהוא השאיר אחריו ולכן אין סיבה לבכות

גם הבנתי  – מכיוון שאני כבר לא ילדה,

שהוא היה חייב ללכת כי מרוב סבל הוא גווע.

והוא הלך צעיר – לפני שפגש את כל הנכדים,

והוא הלך – שנייה לפני השלב שבו מייצרים זיכרונות חדשים.

אבל לא בכיתי, חייכתי וקצת שמחתי בשבילו

שאולי האיש שכל כך אהבתי – מצא את שלוותו.

 

ולכן באזכרות אני לא בוכה ולא אומרת דבר,

אבל בלב אני שרה לו  -שיר אהבה שלא נגמר.

אז חלמתי חלום – חלום משוגע,

חלמתי על אבא וחלמתי על ילדה.

 

אז אם באמת אחרי המוות יש חיים אחרים

אני שולחת לך אבא – אור, אהבה והמון חיוכים.