אני מכיר שלושה אנשים שמתעסקים, בין השאר, עם מצברים. כשאני שומע אותם אני שומע את ההד – מצברים . כל אחד מהשלושה ייטיב להסביר לכם ממני על אודות מצברים. אני אפנה אתכם ברצון אליהם. לא אעז להעדיף מי מהם על זולתו.
כל השלושה טובים. שלושתם מצוינים. הם יספקו לי – איש בשעתו, בשעתי – מצברים מעולים ועל כך תודתי. אני סומך עליהם בעיניים עצומות. איש מהם לא ינצל אותי. איש לא יגבה ממני מחיר מופקע ואפילו לא את מחיר המחירון. כולם יעשו לי הנחה. מניסיוני המועט אני יודע שחשוב לבדוק מים (לעולם – מזוקקים!) במצברים ובמידת הצורך – למלא את הקו, מעל לוחות המתכת. בבדיקת המים והשמן השגרתית אני מביט על המצבר ואם אני רואה שמתחילה להצטבר על הקטבים ירוקת לבנבנה – אות וסימן הוא שעליי לנקותם. אני הולך ומביא מים חמים, שופך, ו…הופ. היו ואינם. כאשר מצברים שרכשתי החלו לגמגם ומנוע נשמע לי מכחכח ומשתנק, אות וסימן היו לי כי המצבר נחלש ועלי לטעון אותו. לפני הטעינה אני מבקש תמיד חוות דעת, כי אולי טעינה לא תועיל. אולי תש כוחו של המצבר והוא אינו כשיר עוד למלא את ייעודו – להתניע את הרכב ולספק מקור לפנסיו ולשאר צרכני החשמל שבו. אם וכאשר נאמר לי כי ” המצבר גמור”, אני יודע שהגיעה שעתנו, של המצבר ושלי ללכת אל מומחים בתחום מצברים, כלומר אל אחד משלושה האלימלכים. אל מי מהם אני הולך כאשר עליי להחליף מצבר? תלוי היכן אני נמצע כי כל אחד מהשלושה מתגורר בעיר אחרת.
על-פי רוב אני, שמתגורר בעמק בית-שאן ( מי לא שמע על המקום הזה? את, נחמה? יופי נחמה. את מוזמנת לפתוח אטלס או לחפש במנוע החיפוש גוגל או להתבייש בפינה) הולך אל אלימלך מבית-שאן, שהמבט שלו עלול להקפיא (עמוק יותר) אפילו קרח אבל הלב שלו עשוי משי ולבלוב אגסים. הוא מביא אל העסק שלו מצברים של הטובות והמפורסמות שביצרניות. ” אין”, הוא נשבע לי, “אני לא מוכר חתול בשק”. אני מאמין לו.
מצברים רצוי לרכוש אצל אנשים שיש לכם אמון בהם. אנשים שאתם סומכים על מקצועיותם.
תשוו מחירים. בקשו אחריות. תוודאו כי יש לכם כתובת. שבמקרה הצורך תוכלו לקבל מצבר חלופי.
אינכם חייבים, כמובן, לקנות מצברים אצל מוסכניקים ששמם אלימלך. אני משוכנע כי יש רבים וטובים, ישרים ואמינים.