בשנים האחרונות הפכו הטרקטורונים לרכבי פנאי נפוצים למרות ייעודם החקלאי המקורי. הסיבה המרכזית לכך היא יכולת העבירות של הטרקטורונים המספקת מנת אדרנלין מכובדת לחובבי הריגושים שבינינו. התכונה הזו בדיוק, נתנה לטרקטורונים את שמם הלועזי – AVT , ראשי תיבות של ALL Terrain Vehicle כלומר רכב לכל סוגי השטח. ואכן, הטרקטורונים מאפשרים נהיגה כמעט בכל תנאי השטח וביניהם חול, בוץ, מים ואפילו שלג.
בהתאם לשינוי הייעוד של טרקטורונים התגבשו שתי קטגוריות מרכזיות בתחום – טרקטורוני עבודה אשר כשמם כן הם, מיועדים בעיקר לעבודה חקלאית וטרקטורוני ספורט המיועדים בעיקר לטיולים והנאה. טרקטורוני העבודה הנם בעלי הנעה כפולה (4X4) והם כבדים ויציבים יותר ומאפשרים נשיאת מסעות כבדים. טרקטורוני הספורט לעומת זאת הם בעלי הנעה של 4X2 והם מהירים וקלים יותר.
יצרניות טרקטורונים מפתחות דגמים חדישים המאפשרים ביצועים מעולים בכל סוגי השטח אולם מערכת החוק אינה מתפתחת באותו הקצב ומעקבת את התקדמות התחום.
בישראל, ניתן להוציא רישיון לטרקטורון בגיל צעיר יחסית אולם יחד עם זאת הנהיגה בכבישים סלולים אסורה והחוק מחייב להתקין קשת התהפכות על כל טרקטורון. קשת ההתהפכות אמורה להגן על הרוכב בזמן נפילה אולם יש הטוענים כי היא מסכנת את הרוכב יותר מאשר מגנה עליו. יצרניות טרקטורונים רבות אינם מוכנות להתקין את קשת ההתהפכות ולפיכך אינן משווקות את דגמיהן בישראל בכלל.
למרות המגבלות החוקיות, בשנים האחרונות יותר ויותר רוכבי טרקטורונים מעורבים בתאונות, חלקן קטלניות. בחלק מהמקרים מדובר ברוכבים המפרים את החוק ונוסעים על כבישים סלולים. הסיבה לאיסור על נסיעה בכבישים סלולים נובע מהעדר סרן דיפרנציאלי בטרקטורונים, דבר המגדיל את הסיכוי להתהפכות בזמן פניה בדרך סלולה. במקרים אחרים מתרחשות תאונות הטרקטורונים במסגרת נהיגה פרועה בשטח המובילה לפציעה ואף למוות של חלק מהרוכבים.
הגורם המרכזי במרבית תאונות הדרכים של רוכבי טרקטורונים הוא הגורם האנושי. מרבית מהרוכבים הם צעירים חסרי רישיון נהיגה רגיל ובעלי משיכה לריגושים וסיכונים. הטרקטורונים מספקים את הריגוש ומאפשרים פורקן של אנרגיות אשר קשה מאוד לרשויות החוק לפקח עליו. כל עוד לא תשתנה החקיקה בנושא, האחריות היא על ההורים האמורים לבקר את שימוש ילדיהם בטרקטורונים למען ביטחונם ושמירה על חייהם.