“התוכן הוא המלך”, גורסת קלישאת אינטרנט ותיקה, וגם אם מדובר בטענה שיש בה מן ההפרזה, הרי שבמסגרת תהליך קידום אתרים ישנו צורך בתכנים רבים – ולפעמים קיים הפיתוי להסתמך יתר על המידה על טקסטים שכבר קיימים ברשת, או בקיצור: להעתיק.

הפיתוי מובן, אבל מנכ”ל משרד הפרסום אקסקטיב וראש תחום קידום אתרים בו, און יבין, ממליץ בחום להשקיע ביצירת תכנים מקוריים (ובעלי ערך של ממש לגולשים) ולא ליפול למלכודת של העתקת תכנים, שכן בדרך זו אתם עלולים להסתבך עם בעל הזכויות בטקסט המקורי ועורכי דינו ובמקרים מסוימים גם עם גוגל.

מה ההגדרה של תוכן מועתק?

לא קל להגדיר מהי העתקה, מבהיר און יבין, וגם כשהסוגיה מגיעה לבית משפט מתקשים השופטים לספק תשובות חותכות, שהרי הגבול בין להעתיק לבין להיות מושפע הוא מטושטש מטבעו, ובסופו של דבר ישנם רעיונות ונושאים שאך טבעי שיופיעו בטקסטים רבים (כך למשל כל מאמר על אטרקציות בניו יורק יכלול מן הסתם את פסל החירות ואת הסנטרל פארק).

יחד עם זאת על מנת להרשיע מישהו בהפרת זכויות יוצרים התביעה לא חייבת להוכיח כי בוצעה העתקה בוודאות (דבר שמן הסתם לא ניתן להוכיח אותו, אלא אם כן המעתיק היה עד כדי כך עצלן עד שהעתיק את כל הטקסט בכללותו) – אלא “רק” לשכנע את בית המשפט כי קיימת סבירות גבוהה שאכן בוצעה העתקה.

המסקנה: מוטב לא לקחת סיכונים מיותרים, וגם אם אנחנו נתקלים במאמר שאנחנו מרגישים שהוא חייב להיות גם באתר שלנו, לא להסתפק בשינוי כותרות ושכתוב הטקסט אלא להשתמש אך ורק ברעיונות מתוך הטקסט הקיים, להוסיף עליהם את תפישת העולם שלנו (ובכלל, מומלץ לשלב גם רעיונות ממקורות אחרים) וכך ליצור תוכן חדש שלא יסבך אותנו.

של מי האחריות במקרה של העתקה?

אחת הסוגיות המעסיקות כמעט כל מי שעוסק בקידום אתרים היא מי אחראי על כך שהתוכן יהיה מקורי – כותב התוכן או בעל חברת קידום האתרים.

און יבין מסביר כי מקדמי אתרים עלולים להיות חשופים לסכנת תביעה, גם אם הם עצמם כלל לא כתבו את התוכן שנחשד כמועתק. על מנת להימנע מכך ממליץ און יבין להחתים את כל ספקי התוכן – בין אם הם שכירים ובין אם הם פרילנסרים – על התחייבות חד משמעית לספק אך ורק תכנים מקוריים ולשפות את מזמיני העבודה במידה ועקב העתקה הם ייתבעו על הפרת זכויות יוצרים.