אחריות הקבלן – מה היא כוללת?
במסגרת הסכמי העבודה עם הקבלן נכללים כל תחומי האחריות שהוא
מתחייב להם. בנוסף לסעיפי האחריות המוגדרים בחוזה יש גם כמה
תקני בנייה שאליהם מחויב הקבלן במסגרת חוק התכנון והבנייה. חלק
מהתקנות במסגרת החוק משחררות את יזם הבנייה מכלל אחריות,
לרבות שכרם של עובדי הבנייה במקום, תנאי העסקתם, בטיחותם
וניהולם. הקבלן גם ידאג לבטח את הפרויקט בפוליסה אשר יעריך יועץ
ביטוח מקצועי.
אחריות נוספת המוטלת על קבלני הבניין קשורה לתחום ליקויי
הבנייה העלולים להופיע גם שנים מספר לאחר אכלוס הפרויקט.
במקרים אלו נכללים גם ליקויי בנייה שעלולים להתגלות לאחר חורף
קשה ותנאי מזג אוויר קשים במיוחד. ברוב המקרים, אחריות הקבלן
מתקיימת לצד אחריות היזם ואחריות מתכנני הפרויקט, אף על- פי
שהקבלן הוא הנושא ברוב האחריות בכל הקשור לליקויי בנייה.
האחריות שמעניק הקבלן ליזמי הפרויקט משוקללת בשכר עבודתו של
הקבלן.
קבלני בניין – הכשרה מקצועית
עד שנת 2013 נדרשו קבלני בניין לוותק של שבע שנים בעבודה בחברות
בנייה שונות בטרם היו רשאים לגשת למבחני הסמכה מטעם רשם
הקבלנים, הפועל במשרד השיכון. כיום, ניהול עבודות בנייה מבוסס על
הכשרתם של מהנדסים, הנדסאים או טכנאים אזרחיים, הנדרשים
לוותק של שנתיים בלבד בתחום עבודות הבנייה.
סיווג קבלנים על-פי היקף כספי והיקף הבנייה למגורים
בהתאם לתקנות רישום הקבלנים נקבעו חמש דרגות סיווג לפי ההיקף
הכספי של הפרויקט ולפי היקף הבנייה במ”ר המותר לכל קבלן בהתאם
לקבוצת הרישום שבה הוא רשום בפנקס הקבלנים. סיווג הקבלנים על-
פי קבוצות מתקיים במסגרת שלוש קבוצות (א, ב ו-ג), כאשר בכל קבוצה
נכללים ענפי משנה מסוימים.
קבוצת סיווג א’ כוללת, בין היתר, את ענפי המשנה האלה: עפר,
חיצוב ופיצוץ, פיתוח חצרות, כלונסאות וקידוחים, שיפוצים, הרחבת
מבנים, חשמלאות, מתקני תברואה ובורות שופכין, הנחת קווי תקשורת,
הנחת צינורות, תיעול וביוב ועוד.
קבוצת סיווג ב’ כוללת, בין היתר, את ענפי המשנה האלה: בטונים,
בניית שלדים, עבודות אבן וחיפויי חוץ, דריכת בטון, איטום מבנים,
מתקני מיזוג אוויר, מעליות ומדרגות נעות, הנחת קווי ביוב, ניקוז ומים,
עבודות אספלט, מתקני הסקה וחימום ועוד.
קבוצת סיווג ג’ כוללת, בין היתר, את ענפי המשנה האלה: ענף בנייה
ראשי, בניה טרומית, בריכות מים, ענף ראשי כבישים, תשתית ופיתוח,
ענף ראשי גשרים, רציפים ועוד.
בהמשך, לכל קבוצה נקבעת דרגת סיווג בהתאם להיקף הכספי
המותר לקבלן בענף שבו הוא רשום, כאשר סיווג מספר 1 הוא הסיווג
הנמוך ביותר, והוא מתיר בנייה בהיקף של עד 1,500 מ”ר לצורכי
מגורים בלבד. קבלן בעל סיווג 5, לדוגמה, אינו מוגבל בהיקף כספי או
בהיקף במ”ר לצורכי בנייה למגורים.
סיווג הקבלן נקבע בהתאם למגבלות המופיעות בתקנות רישום
קבלנים התשמ”ח 1988 , והוא ניתן למשך שנה אחת. בתום 12 חודשים
מיום הענקת הסיווג רשאי הקבלן לפנות אל רשם הקבלנים בדרישה
לשנות את סיווגו ולהעלותו בדרגה אחת (מדי שנה הוא רשאי לעשות כן,
אם הוא עומד בדרישות). על-מנת שרשם הקבלנים יאשר את העלאת
הסיווג, נדרש הקבלן להוכיח כי הוא עמד ב 80%- מההיקף הכספי על-פי
סיווגו, ובמקרה של קבלן בנייה לצורכי מגורים בלבד הוא נדרש להוכיח
גם כי עבד ב 80%- מהיקף המ”ר של תקרת הסיווג שאליה הוא משתייך.
הרשם מוסמך לשנות את דרגת הסיווג בהתאם לעמידתו של הקבלן
בתנאים שהוזכרו לעיל, וזאת במסגרת מה שמכונה סיווג רגיל. כמו כן,
בסמכותו של הרשם לקבוע סיווג מיוחד כפי שמפורט בהוראות התקנה
לרישום קבלנים. חשוב לציין, שרשם הקבלנים יכול לפסול את העלאת
הדרגה לקבלן מסוים, וזאת אם ננקטו נגד הקבלן אמצעי משמעת
במהלך שלוש השנים אשר קדמו להגשת בקשתו להעלאת הדירוג.
מתוך הספר “מקימים על קרקע בטוחה – מאת גיל מזרחי”