חוזה ביטוח

חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח (חברת ביטוח רכב) לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח (פרמיה), לשלם במקרה וקרה מקרה ביטוחי, תגמולי ביטוח למוטב. חוזה ביטוח הוגדר בפסיקה משפטית כחוזה להקצאת סיכונים בין המבטח למבוטח, בנוגע להתרחשות מקרה ביטוח שנכלל בפוליסת הביטוח. המבוטח מבקש, למעשה, שלא להיפגע כתוצאה מהתממשות הסיכון. לשם כך, הוא מפריש מדי תקופה קבועה- סכום קבוע של כסף וכאשר במקרה ויתרחש אירוע הביטוח- יעמוד לרשותו סכום כספי מסוים שיאפשר את השבתו למצב שבו הוא היה לפני אירוע הביטוח. מספר מושגים כלליים בחוזה ביטוח:

מבטח- הצד שמקבל עליו את הסיכון של המבוטח. המבטח מתחייב לשלם תגמולי ביטוח, במידה וקורה מקרה ביטוח, תמורת קבלת דמי ביטוח מהמבוטח. לדוגמא: חברת ביטוח.
מבוטח- הצד המבקש להעביר מעליו את הסיכון אל המבטח, בתמורה לכך צריך המבוטח לשלם את דמי הביטוח. לדוגמא: בעל מכונית, אופנוע, טרקטורון וכו'.
מוטב- הזכאי לתגמולי הביטוח לפי חוזה הביטוח. ברוב המקרים המוטב הוא המבוטח, עם זאת קיימת אפשרות לביטוח צד שלישי, בו המבוטח קובע מוטב אחר תחתיו.
דמי ביטוח (פרמיה)- הסכומים המשולמים למבטח תמורת התחייבותו לשלם למבוטח תגמולי ביטוח באם קרה מקרה הביטוח.
מקרה הביטוח- המאורע שממנו מבקש המבוטח להתגונן (גניבה, תאונת דרכים, פגיעה באדם זר וכו').
תגמולי ביטוח- הסכומים (פיצויים) שאותם חייב לשלם המבטח במידה וקורה מקרה הביטוח.
תקופת הביטוח- התקופה שבמידה ובמהלכה יארע מקרה הביטוח, יחויב המבטח לספק תגמולי ביטוח למבוטח.