לאחרונה עולה מדי פעם לכותרות ענף ביטוח החובה לכלי רכב בישראל. ענף זה, העוסק בפגיעות גוף הקשורות בכלי רכב, מבטח כיום כ-1.5 מיליון כלי רכב בשנה, ומגלגל קרוב למיליארד דולר בשנה מהכנסות מהפרמיות.
בעולם נהוגות שיטות שונות לביטוח חובה לרכב, וחלקן אומצו גם בישראל. אולם מבנה הענף בישראל הינו ייחודי בעולם, וכולל גוף כחברת ‘אבנר’, חברה הנמצאת בבעלות כל חברות ביטוח הרכב בישראל, ומשתתפת איתן באחריות כלפי כל מבוטחי הרכב.

ענף ביטוח הרכב בישראל מורכב מביטוח רכוש (מקיף) ומביטוח חובה. ביטוח רכוש, המכונה בישראל ביטוח מקיף, הינו וולונטרי ומטרתו לכסות נזקים הנגרמים לכלי הרכב בלבד. משמע, בעל הרכב יכול להחליט האם לבטח את רכבו בביטוח רכוש, ובגין אלו נזקים. כמעט כולם רוכשים ביטוח זה בכדי לבטח את עצמם במקרה של תביעה. לעומת זאת, ביטוח החובה נועד לכסות נזקי גוף הנובעים מתאונת דרכים ואינו נתון לשיקול דעתו של בעל כלי הרכב. כל בעל כלי רכב מנועי בישראל (כולל אופנועים, טרקטורונים, מיול וכו’), על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (1975), מחויב בתשלום פרמיית ביטוח חובה לרכב. מאמר זה נוגע לענפי החקיקה וחוזי הביטוח לפרטיו.